ניהול איכות כוללני – TQM
TQM – Total Quality Management
ניהול איכות כוללני הינה גישת פילוסופיה ניהולית אשר מטרתה הטמעת מודעות האיכות בכל התהליכים הארגוניים ונקודת המוצא שלה היא מרכזיות הלקוח וסיפוק צרכיו. הגישה מייצגת מסלול של שיפור מתמיד הבא לידי ביטוי באיכות הניהול ,איכות העבודה,איכות התפוקה ומחייבת את העובד לשאוף לשיפור תמידי באיכות התוצר שהוא מפיק בכל דרגי המפעל והארגון.
השיטה ,ניהול איכות כוללני פותחה באמצע שנות ה-40 על ידי ד"ר אדוארדס דמינג. אז יועץ דגימה של לשכת המפקד האמריקאית ומי שיהיה פרופסור לסטטיסטיקה בבית הספר לניהול של אוניברסיטת ניו-יורק. בראשית דרכה לא הוכרה השיטה ורק לאחר מלחמת העולם השנייה כאשר הזמינו ראשי התעשייה היפנית את דמינג, תפסה היא מרכיב עיקרי בהתאוששות הכלכלה היפנית, שלאחר המלחמה. הצלחת השיטה הקנתה לה מוניטין רב ברחבי העולם ומפעלים וארגונים רבים החלו לישמה.
הפרמטרים להגדרת איכות :
- התאמה לצורכי המשתמש.
- ייצור לפי מפרט ותקן
- ייצור במינימום שונות – המוצרים זהים לחלוטין בכל הפרמטרים.
- ביצוע נכון בנסיון ראשון (עדיף לבדוק לפני הביצוע הראשון –וכך יותר קל וזול מלייצר ולתקן).
פרופסור דֶמִינְג שפעל בארה"ב בשנות ה30 הוא זה שגילה זאת.
עיקרי תורתו של דֶמִינְג :
- שיפור מתמיד של התהליך – לא לשבת על זרי הדפנה.
- חוק 15/85. רק 15% מהתקלות בפס הייצור הם באשמת העובדים ו 85% הם כלל לא באשמת העובדים.
- חוק פי 10. ככל שמגלים את התקלה בשלב יותר מאוחר בתהליך ,זה עולה יותר.(עיין סמס' קודם שלב הביקורת)
- לעבוד פשוט ולתת הנחיות לעובדים – בצורה פשוטה ,ברורה וקצרה ,ובגובה העיניים.
- לקחת את ה " ראש של העובדים" ולא את הידיים = להקשיב ולשתף- לעבוד מתוך שת"פ . הרבה פעמים הרעיונות של העובדים בפס הייצור עובדים נהדר.
דמינג ניסח 14 עקרונות לניהול איכות כוללת אשר כתובים בכל מפעל ביפן – כמפורט להלן:
- הגדר מטרות לטווח ארוך בארגון.
- למד את הפילוסופיה הניהולית החדשה.
- בדוק את איכות המוצרים המסופקים לארגון תוך התמקדות בחלקים הקריטיים(עיין מאמר סרוק פָרֶטוֹ)
- שנה את היחס לספקים , לא על המחיר לבדו . חפש את הטוב , קשר לטווח ארוך עם ספקים ולא רק זול.
- השתמש בכלים סטטיסטיים לאיתור מקורות לבעיות (לא להאמין לתחושת בטן אלא מתמטיקה)
- הדרכת העובדים נעשית על קו הייצור עצמו.
- שפר את הניהול בקו הראשון – להשקיע גם בצעירים ובראשי הצוותים , להראות את האופק בעבודה לכלל העובדים.
- להוציא את הפחד מהמערכת + ביצוע נכון בנסיון ראשון.
- שבור את המחסומים בין המחלקות באירגון . כל אחד יכול לעשות כל דבר וכל אחד מכיר את כל התהליך.
- אל תציב יעדים כמותיים בלי לשלב נורמות איכותיות.
- עשה שינוי בנורמות של האירגון ושלב איכות בתקני העבודה .
- מסד תוכנית הדרכה כללית בארגון בנושא איכות.
- מסד תוכניות הדרכה להסבת עובדים לעבודה בטכנולוגיות חדשות(לא לפחד משינויים). בסין שולחים את העובדים ללמוד בארה"ב ואח"כ חוזרים לסין ומשדרגים את סין (ידע, טכנולוגיה ודרישות מכשור מתקדם)
- תוכניות להפעלת שינוי .
לסיכום
ניהול איכות כוללני היא גישה ניהולית חדשנית ומורכבת. ארגונים מעטים יוכלו להרשות לעצמם שלא לעבור "מהפיכת איכות". באימוץ הגישה יתרונות רבים: הגישה מפיחה רוח יצירתית וחדשנית, מגבירה מוטיבציה וסיפוק וחשוב מכל – משפרת את איכות המוצר (או השירות) של הארגון ובכך משפרת את האפקטיביות שלו ומבטיחה את הישרדותו. בצד יתרונות אלה, יש להזכיר גם את חסרונות הגישה, שהעיקריים שבהם כוללים: תהליך החדרה ממושך שאורך שנים, עלות גבוהה, הקצאת משאבים רבים לשימור הגישה, ריבוי בישיבות צוות, צורך בהשקעה רבה בהדרכה ובהכשרת עובדים- אלמנטים בעייתים בעיקר בארגונים בהם קיימת ניידות גבוהה.
לקריאת מאמר בנושא עליות איכות לחץ כאן
